1זה שביארנו שאין שכיבת אחות אשתו פוסלת לו את אשתו לא סוף דבר מן התורה שהרי כתוב אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה אלא אף מדברי סופרים מותרת כמו שביארנו במשנתנו ואין מדמין אותה לאשה שהלך בעלה למדינת הים שאע"פ שמן התורה מותרת הואיל ונאנסה או שגגה מדרבנן מיהא אסורה שזו ר"ל אשתו שזינתה הואיל ובמזיד אסורה מן התורה בשוגג דרך נשואין גזרו בה רבנן כי היכי דתידוק שפיר אבל אחות אשה שאף במזיד אינה פוסלת אשתו מן התורה לא גזרו בה חכמים בשוגג אף בדרך נשואין וכן לא גזרו בה במזיד ולמדת שהבא על אחות אשתו לא פסל לעצמו את אשתו בכך בין שוגג בין מזיד אפילו מדברי סופרים וכן הבא על חמותו לא נפסלה לו אשתו אף מדברי סופרים בין בשוגג בין במזיד וכמו שהוזכר כאן בההוא דעבד איסורא מחמתיה ולא אסרו לו את אשתו ואע"פ שאמרו הנטען מן האשה לא ישא בתה התם לכתחלה הא אם נשא נשאוי וכל שכן זו שנשא ולבסוף סרח וכן הדין בבא על בת אשתו ובת בנה או על אם חמותו דכולהו חד מחתא נינהו שלא לפסול את אשתו ובכלם מלקין אותו וכמו שאמרו כאן ההוא דעבד איסורא מחמתיה אייתיה רב יהודה ונגדיה:2המחזיר גרושתו משנשאת עובר בלאו כמו שהתבאר ולענין ביאור מה שנאמר בה בכאן שכן איסורה ברוב פירושו שרוב העולם יכולים לאסרה על זה השני שאסרה על בעלה הראשון ר"ל שאם גירשה שני קדושין תופסין בה לרוב בני אדם וכן שניטמא הגוף ושאיסורה איסור עולם תאמר באחות אשתו שלא ניטמא גופה של אשתו ואין איסורה ברוב ר"ל שאין רוב בני אדם אוסרין את אשתו עליו על ידי נשואין שאין איסורה על ידי נשואין אלא דרך קורבא כגון שנשאת מתחלה לאחד מקרוביו או שנשא הוא אחת מקרובותיה ושאר הדברים פשוטים הם ויש שאין גורסין בה איסורה ברוב כלל ולמי שגורס כן מיהא יש להקשות על מה שהעלו בסוגיא איסור קל אשת איש ומפני שיש בה היתר בחיי האוסר על ידי גט והא איכא למיפרך שכן ניטמא הגוף ואיסורה איסור עולם אלא שפירשו גאוני ספרד שקולא זו ר"ל שיש בה היתר בחיי האוסר אלימא ליה לשוויה איסור קל דהא תלמוד איכא נמי באשת איש חומר מיתה ואפילו הכי משוינן ליה איסור קל ומשום דהאי קולא אלימא:3שומרת יבם שזינתה עם אחר לא נפסלה ליבמה ואין הלכה כרב המנונא כמו שהתבאר:4נפלה לפני הרבה יבמים ועשה בה אחד מן היבמים מאמר פסלה לשאר אחין בא עליה אחד מן האחרים או נתן גט או חלץ אסורה לשניהם וכן בעשה בה מאמר שיש מאמר אחר מאמר כמו שהתבאר:5סוטה ר"ל שקנא לה בעלה ונסתרה אם בא עליה הבעל אחר קנוי וסתירה קודם שתשתה אסורה לזה שקינא לה הימנו לעולם שכיון שחזר הבעל ובא עליה שוב אינה שותה וכיון שאינה שותה נאסרה על זה עולמית וכן אסורה לבעל שכל שקינא לה ונסתרה אסורה לשניהם עד שתבדק דכתיב ונטמאה אחת לבעל ואחד לבועל וכן אף אם לא בא עליה אלא שנתן לה גט או שאמר איני משקה אסורה לבועל לעולם אף על פי שלא נתברר שבא עליה:6מי ששמע על אחיו שמת ויבם את אשתו ואחר כך בא אחיו מותרת לחזור לו ואין שכיבת אחיו אוסרתה אחר שהיא שוגגת ואין זו כדין שאר אשה שהלך בעלה למדינת הים שהרי אין כאן לחוש לשמא יאמרו גירש זה ונשא זה שהכל יודעין שגרושת אחיו אסורה ותולין את הענין בטעות אבל אם קדש אחיו אשה ושמע זה שמת ויבם את ארוסתו ואחר כך בא אסורה לחזור לו שמא יאמרו תנאי היה לו לאחיו בקדושין ולא נתקיים וזה כדין נשא ומתוך כך צריכה גט והויא לה גרושת אחיו ומכל מקום אם מת השני קודם שיגרש מותרת לו שאפילו יאמרו תנאה הוה וכו' הרי עליו ליבמה ולענין יבמה שלא חלצה אם תופסין בה קדושין אם לאו כבר ביארנוה בפרק זה למעלה צ"ב ב':
